התדמית של העיר תל אביב כבירת החילוניות והתרבות הישראלית, מעמעמת במעט את ההיסטוריה הדתית העשירה של העיר. בשנים שאחרי קום המדינה, הייתה העיר מקום מגוריהם של יהודים חרדים רבים, אדמורי"ם ידועי שם קבעו בה את משכנם, חצרות חסידיות פרחו בה, ובתי הכנסת היו מלאים במתפללים, לומדים ומבקשי דעת ויראה.

על משקל "אמלאה החרבה" ובמין תהליך הפוך ממה שעברה העיר ירושלים, איבדה העיר במשך השנים את הצביון החסידי והחרדי, כשאט אט עזבו אותה תושביה החרדים לטובת הריכוזים החרדיים במרכז ובירושלים. מוסדות החינוך החרדיים נסגרו בזה אחר זה, "שטיבלך" שהיו ספוגים בתפילות וסעודות מצווה נסגרו, ובתי כנסת בעלי מאות מקומות ישיבה נותרו שוממים.

ארגוני ה'קירוב' כמו גם תושביה החרדים האחרונים של העיר מדברים בלהט על "מהפכת אידישקייט" שעוברת כיום העיר, אך ראוי לציין כי המציאות בשטח פחות מלהיבה. היהדות התל אביבית שצומחת כיום שונה משמעותית מבעבר, ומדובר בעיקר בקהילות בעלי תשובה, ובפוקדי מרכזים רוחניים בחיפושים אחר התגלויות רוחניות, חיזוק משמעותי מגיע עם העלייה הגדולה מצרפת שהזרימה לעיר צעירים בעלי זהות יהודית עמוקה וביניהם יראי שמים ועובדי ה'.

אם מחפשים תקופה לציון דרך, או נקודת זמן להכריז עליה כעל תום עידן, אפשר בהחלט למצוא אותם בסיפורו העגום של ה"שטיבל" המפורסם של חסידי גור בשדרות נורדאו. באזור הפסטורלי של הצפון השקט, בואכה חופי הים המפורסמים של העיר, שכן לו מבנה נאה ששימש כאבן שואבת לתורה ולתפילה. בזמניו הטובים, ידע המקום הגדול צפיפות ודוחק מרוב המיית הבאים בשעריו, ובין שעריו התלכדו אנשי עמל, עובדי ה', אברכים ובחורי ישיבות ממיטב סלתה ושמנה של החסידות.

בשנים האחרונות, הלכו והתמעטו הנוכחים, עד שהיה צורך לשכור אנשים בכדי להבטיח את השלמת המניין. ככל שהתמשכה הדעיכה, גברה ההתעניינות של יזמים תל אביביים, שלטשו עיניים למבנה הנאה במיקום המעולה, והגישו הצעות לרכוש אותו תמורת סכומים נכבדים. לפני כשנה, אירע הדבר. עסקה נחתמה בין נציגי אגודת בית החסידים לבין יזם מוכר, ובו הועברו מלא זכויותיהם לידי הקונים.

על כספי התמורה התחוללה דרמה לא קטנה. בעוד שהכסף יועד להיות מועבר עבור בניית בית המדרש המרכזי של החסידות בירושלים, ביקשו חסידי גור מקריית הרי"מ לוין שבצפון תל אביב לקבל אותם עבור בית כנסת מרכזי שנבנה בשכונה, בטענה כי ראוי שכספי בית הכנסת יישארו למקום תורה ותפילה בעיר תל אביב. מנגד, טענו אחרים כי מקימי בית הכנסת המנוחים, שנמנו על נכבדי קהילת חסידי גור, וודאי ימצאו נחת לנשמתם כשהכסף יועבר לבית המדרש המרכזי בירושלים, המשמש למרכז החסידות ולמקום תורה ותפילה בהיקפים עצומים. הויכוח הוכרע בפשרה, כספי המכירה יועברו לבית המדרש בירושלים, תוך הבטחה שניתנה לנציגי החסידים בתל אביב כי יקבלו נתח מסוים, צנוע יחסית, עבור ה"שטיבל" שלהם.

בניין ה"שטיבל" בשדרות נורדאו, נרכש במטרה להרוס אותו ולבנות תחתיו בניין דירות גדול. אך ממידע שהגיע ל'קול חי' עולה כי ממקום שנטמע בבניינים המגורים הסביבתיים, עשוי הבניין להיהפך למזכרת חיה וכואבת. מבנה בית הכנסת הושכר ע"י הרוכשים ליזמים המחזיקים בעיר במספר עסקים וביניהם בחדר הכושר 'קולנוע פאר', ומתכוונים לפתוח במקום סניף לחדר הכושר.

כתב 'קול חי' ביקר בבית הכנסת, והופתע לגלות כיצד הפך בית הכנסת בימים ספורים לחדר כושר. בולטת עוד יותר העובדה כי המקום כמעט לא עבר שינוי קוסמטי, והתחושה היא כאילו חדר הכושר נמצא ממש בין כותלי בית הכנסת. "מאד מפליא לראות את המקום" – אומר לנו עובר אורח המכיר את המקום – "חשבתי שהמבנה ישנה את צורתו, ישופץ בהתאם לייעוד החדש, אך כרגע נראה כי חדר הכושר ממש נבנה על פלטפורמת בית הכנסת, בעיניי ראיתי את ה'סטנדרים' ששימשו בעבר להניח עליהם את הסידורים וספרי הלימוד, משמשים כ'לוקרים' – תאי אחסנה לציוד המנויים".

שיחה שקיימנו עם גורם שקשור למיזם אמר לנו כי הבעלים בוחנים גם לקרוא למקום "בית הכושר" על משקל "בית הכנסת". למרות שהפתיחה מיועדת לעוד שבועיים, בביקור במקום ניכרת כבר השקעה רבה במתקני וציוד כושר. "מבלי להיכנס לפן ההלכתי, שברור שנעשה כדת וכדין, קשה לראות את אותו המקום ממש ששימש כבית לתורה ותפילה במשך שנים כה רבות, נהפך למועדון כושר אופנתי. הקירות שהיו ספוגים בקדושה וחסידות, יהיו ספוגים כעת בזיעת המתעמלים".